שולמן ישלם

ההחלטה להגן על המחזיקים במניות הבנקים ולהביח להם 85 אחוז מהערך הדולרי של מניותיהם תבוא על חשבון הציבור הרחב שלא השקיע במניות | כשם שבעלי מניות הבנקים לא שיתפו את כלל הציבור בריווחיהם אין הצדקה לשתף את הציבור בהפסדיהם | יותר הגיוני היה להבטיח את  הערך הדולרי של המניות ביום קנייתן

העקרון הבסיס ביותר עליו עומדת כל תורת הכלכלה הוא עקרון המחסור. אילו היינו חיים בגן עדן (ולא בגן עדן של שוטים) היינו יכולים לצרוך כראות עינינו ולא היה מקום לקיום תורת הכלכלה. אולם במציאות המקורות העומדים לרשותנו מוגבלים ולא ניתן ליצור יש מאין.

המשך לקרוא

עלות האינפלציה

באם תשאל את הצרכן הישראלי, מהו מחירו של מוצר זה או אחר הנמצא בפיקוח (היינו מוצר אשר מחירו קבוע בכל החנויות), מירב הסיכויים שלא תקבל את התשובה הנכונה. ואם תבקש הערכת מחיר לגבי מוצר שאינו בפיקוח, מירב הסיכויים שתקבל תשובה הרחוקה מהמחיר הממוצע. תופעה זו היא תוצאה של האינפלציה, הגורמת לשינויים תכופים במחירים, והופכת את האינפורמציה שנקלה בעבר, כתוצאה של רכישה קודמת או מפרסומת וכדומה, לאי-רלוונטית.

האצת האינפלציה בשנים האחרונות (ראה טבלה) הביא להגברת קצב השתנות המחירים היחסיים ולגידול בשונותם, ואי לכך לעליה תלולה ברמת אי-הודאות. מחקרים מדעיים הוכיחו שככל שגדלה אי הידיעה (אי-הודאות) לגבי מחיר מסוים, כן גדל זמן החיפוש לגבי המחיר והמקום בו כדאי לקנות מוצר זה. מפאת אורך זמן החיפוש, רבים מעדיפים להימנע מהשוואת מחירים במוצרים זולים, ופשוט לקנותם במקום הראשון שמזדמן להם, ללא התייחסות מיוחדת למחיר (כמובן שתופעה זו אינה נכונה כאשר מדובר במוצרים יקרים, לדוגמא מוצרים בני-קיימא).

המשך לקרוא

הסכם תוספת היוקר – אליה וקוץ בה

הסכם תוספת היוקר החדש, בימים אלה, נותן אומנם לשכירים פיצוי חודשי או דו-חודשי, במקום אחת לשלושה חודשים, אולם לאור זמן יגרום הסכם זה שחיקת שכר גדולה יותר מאשר בהסכם הקודם

ההסכם החדש לתופת היוקר, שנחתם בשבוע שעבר בין האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, מהווה למעשה שינוי בסיסי בשיטת תשלום תוספת היוקר. לא עוד מועד וודאי וקבוע לתשלום, אלא מכסימום השחיקה המצטברת ממועד התשלום האחרון הוא הגורם הוודאי, שנקבע לרמה של 12 אחוז.

לפי ההסכם החדש, רק לאחר שהמדד המצטבר מאז תוספת היוקר האחרונה, יעלה על 12 אחוז, תשולם בסוף אותו חודש תוספת יוקר. אם המדד בחודש שלאחר תשלום תוספת היוקר יהיה נמוך מ-12 אחוז, לא תשולם תוספת יוקר באותו חודש. במקרה זה מוסיפים מדד זה למדד הבא לאחריו, ורק אם שני המדדים גם יחד עולים על 12 אחוז, אזי תשולם תוספת יוקר וכן הלאה.

המשך לקרוא

פיחות ריאלי עדיף על היטל יבוא ותמריצי יצוא

פורסם לראשונה בידיעות אחרונות בתאריך 21.06.1983

מדיניות האטת הפיחותים של האוצר לא הצליחה לבלום את האינפלציה, אך גרמה להגדלת הגרעון במאזן התשלומים | כדי לתקן את העיוותים החליט האוצר לייקר את הדולר ליוצאים לחוץ-לארץ (היטל נסיעות) וליבואנים (חובת ההפקדה) ובמקביל להעניק פיצוי ליצואנים בצורת ביטוח שער | הצעדים פוגעים בנכסים פיננסיים צמודי דולר של הציבור

בתקופה האחרונה החל משרד האוצר לייקר את הדולר ליבואנים (חובת ההפקדה) וליוצאים לחו"ל (היטל נסיעות), ובו זמנית הוא מעניק פיצוי ליצואנים על המחיר הזול של הדולר בצורת ביטוח שער. במשק המודרני קיים מנגנון אוטומטי, הנקרא פיחות, המבצע משימות אלה של ייקור היבוא והגדלת הפיצוי ליצואנים ללא הקצאת משאבים מיוחדים (כגון מנגנוני גביה וחלוקה) לצורך כך. ההבדל העיקרי בין פיחות, לבין מנגנוני הגביה והחלוקה, הוא שפיחות אינו פוגע בכוח הקנייה של הנכסים הפיננסיים הצמודים לדולר שבידי הציבור ואילו שורת המיסים והסובסידיות למיניהן אכן מורידה את כוח הקניה של חסכון זה שבידי הציבור.

המשך לקרוא

עכשיו הזמן להשתלב בסחר החופשי העולמי

פורסם לראשונה במגזין ממון בתאריך 14.01.1986

הורדה הדרגתית של מכסים וביטול מדיניות של מכסות יבוא ורשיונות, עולה בקנה אחד עם מדיניות הממשלה להקטנת האינפלציה | מכסים, הגבלות על היבוא ומדיניות של סובסידיות ליצוא גורמים לעיוותים ולהקצאה לא יעילה של גורמי הייצור | השגשוג הכלכלי השורר כיום בעולם, מספק לישראל הזדמנות להשתלב במגמה העולמית של פתיחת המדיניות לסחר חופשי – ורצוי לא להחמיצה

מספר גורמים שחברו יחדיו בשנה האחרונה, יוצרים הזדמנות פז לחסל עיוותים במשק הישראלי הנגרמים עקב ההגבלות השונות על הסחר הבינלאומי.

המשך לקרוא

החוב החיצוני – הבעיה הכלכלית מספר אחת של ישראל

פורסם לראשונה בידיעות אחרונות בתאריך 23.11.1982

ישראל היא כיום אחת מעשר המדינות בעלות החוב הגדולות בעולם ולכן היא נדרשת לשלם ריבית גבוהה יותר על הלוואותיה | החוב החיצוני של ישראל גדל בעשר השנים האחרונות פי 5 והוא יגיע עד סוף השנה ל-19.2 מיליארד שקל | ההאטה בקצב הפיחותים מעודדת את היבוא וגורמת להחרפה במאזן התשלומים

הבעיה הכלכלית הראשונה במעמדה של ישראל כיום, היא בעיית החוב החיצוני שלה, שגדל בעשר השנים שבין 1971 ל-1981 בלמעלה מפי חמש, ועלול להגיע עד לסוף השנה ל-19.2 מיליארד דולר.

המשך לקרוא

ביטוח שער ליצואנים – אליה וקוץ בה

פורסם לראשונה ב18 לאוקטובר 1982 

בשבועות האחרונים הכריזו בנק ישראל והאוצר על תוכנית להאטת פיחותים מחד, ולהגדלת תקציב ביטוח השער ליצואנים מאידך. למטרה זו הוחלט להקציב סכום השווה ל-270 מיליון דולר, בתקציב 1983-84 – סכום הכפול מתקציב שנה זו.

מטרת ביטוח השער היא להבטיח ליצואן שהתייקרות ערך המוסף שלו לא תהיה גדולה משיעורי הפיחותים פלוס עליית מחירי חו"ל באותה תקופה. אי לכך משמש עתה ביטוח השער מכשיר בידי הממשלה, המאפשר לה להפריד בין מדיניות הפיחותים לאי הורדת רווחיות הייצוא, הייצור לייצוא והתקבולים במטבע חוץ תמורת הייצוא.

המשך לקרוא

אפשר לבלום את האינפלציה!

פורסם במקור בינואר 1984

סיכום וניתוח הניסיון של איסלנד, שהצליחה להוריד את האינפלציה מ-130 ל-20 אחוז בשנה, מוכיחים שניתן להגיע להישגים של ממש ע"י הקפאת מחירים, ביטול ההצמדות והורדת השכר.

איסלנד הצליחה לרסן את האינפלציה, שהגיעה לשיעור שנתי של 130% במחצית הראשונה של 1983, לשיעור שנתי של כ-20% בלבד במחצית השניה של 1983. הצלחה זו עוררה הדים רבים בארץ ובעולם ומן הראוי לנתח את מה שקרה באיסלנד כדי לנסות וללמוד גם מניסיונם של אחרים.

המשך לקרוא

אופציות על מטבע חוץ – שוק פיננסי חדש בארה"ב

פורסם במקור בידיעות אחרונות באפריל 1983

המסחר באופציות מאפשר ליצואנים ויבואנים אשר משתתפים במיכרזים בינ"ל לבטח את עצמם בשער החליפין הרצוי להם, תוך סיכון מחיר האופציה בלבד

לפני כשלושה חודשים, בדצמבר 1982, נפתח בפילדלפיה שוק פיננסי חדש, בחסות שוק המניות של פילדלפיה, המאפשר מסחר באופציות על מטבע חוץ. שוק אופציות זה הצטרף לשווקי האופציות הקיימים זה מכבר המאפשרים מסחר באופציות על מניות, אופציות על שערי ריבית ואופציות על מוצרים עתידיים.

המשך לקרוא