אפשר לבלום את האינפלציה!

פורסם במקור בינואר 1984

סיכום וניתוח הניסיון של איסלנד, שהצליחה להוריד את האינפלציה מ-130 ל-20 אחוז בשנה, מוכיחים שניתן להגיע להישגים של ממש ע"י הקפאת מחירים, ביטול ההצמדות והורדת השכר.

איסלנד הצליחה לרסן את האינפלציה, שהגיעה לשיעור שנתי של 130% במחצית הראשונה של 1983, לשיעור שנתי של כ-20% בלבד במחצית השניה של 1983. הצלחה זו עוררה הדים רבים בארץ ובעולם ומן הראוי לנתח את מה שקרה באיסלנד כדי לנסות וללמוד גם מניסיונם של אחרים.

כפי שניתן ללמוד מנתוני הטבלה, סבלה איסלנד בשנות השבעים ותחילת שנות השמונים מאינפלציה של 40-60 אחוז בשנה. אינפלציה זו שמרה על יציבות עד לתחילת שנת 1983 ואז היא זינקה בבת אחת לרמת שיא של כ-130 אחוז בחישוב שנתי.

תלות בדיג

לפני שננתח את הצעדים הכלכליים בהם נקטה איסלנד על מנת לרסן את האינפלציה, נציין בקצרה את גורמיה.

כלכלתה של איסלנד המונה ברבע מיליון נפש, מבוססת על מסחר בינלאומי (ערך היבוא הוא המחצית מערך התוצר הלאומי הגולמי – בדומה לישראל). יצוא הדגים מהווה כ-75 אחוז מכלל היצוא של המדינה יש לו לכן השפעה רבה על מאזן התשלומים.

תנודות חריפות במחירי הדגים או בכמויות הנתפסות, השפיעו מיד על כלכלתה של המדינה כולה. בזמן שמחירי הדגים עלו, אזי הכנסה גבוהה של היצואנים גרמה לאינפלציה במשק, ובזמן של משבר במחירי הדגים, פיתחה איסלנד את המטבע שלה והגדילה את כמות הכסף על מנת למנוע ירידה חריפה בהכנסות ועליה באבטלה של העוסקים בדיג.

באם נוסיף לכך את משברי האנרגיה בשנות השבעים, שלא פסחו על איסלנד שבה צריכת האנרגיה לנפש היא השניה בגודלה בעולם לאחר ארה"ב, נקבל את שתי הסיבות העיקריות לאינפלציה באיסלנד.

מן הראוי לציין, כי בדומה לישראל, סובלת איסלנד מנטל של חוב חיצוני גדול, המהווה כ-60 אחוז מהתוצר הלאומי (בישראל החוב החיצוני מהווה כמאה אחוז מהתוצר הלאומי).

ירידה בהכנסות

במאי 1983 נערכו בחירות כלליות באיסלנד ובעקבותיהם הוקמה ממשלה חזקה (כפי הנראה זהו אחד הגורמים להצלחה במדיניות הכלכלית שננקטה מאז) שנקטה מייד בצעדים הכלכליים הבאים:

  • פיחות של 15% במטבע האיסלנדי והקפאה של שער המטבע מאז.
  • העלאה של תעריפי החשמל והקפאתם למשך שישה חודשים.
  • ביטול הסכמי הצמדת השכר למדד המחירים למשך שנתיים, אך יחד עם זאת ניתן פיצוי של 8% ביוני (10% להכנסות הנמוכות) ו-4% באוקטובר. בוטל כל משא ומתן על הסכמי שכר עד לפברואר 1984.
  • הועלו תשלומי ההעברות החד צדדיות לנזקקים. ההצמדה של אגרות החוב ומדד המחירים נשארה בעינה.
  • כתוצאה מהצעדים הכלכליים שפורטו לעיל, ירדה ההכנסה הריאלית באיסלנד ב-12 אחוז; הצריכהירדה ב-8 אחוזים; הגרעון בחשבון השוטף שבמאזן התשלומים חוסל ולפיכך נפסקה מגמת העליה בחוב החיצוניף האינפלציה ירדה מקצב שנתי של 130% בתחילת השנה לקצב שנתי של כ-20% לשנה בסוף השנה.

על מנת למנוע את האפשרות שהישגים כלכליים אלה יהיו רק אפיזודה חולפת, מתכננת הממשלה האיסלנדית קיצוצים בתקציב לשנת 1984 והקטנה, בהזרמה המוניטרית המהווה עתה את עיקר הסכנה.

עד כאן הניסיון הכלכלי באיסלנד בשנה שעברה. כמו שנאמר, איזהו החכם הלומד מן הניסיון, וחכם יותר הוא זה שלומד מניסיונם של אחרים.

השנה ישראל איסלנד
1978 48% 44%
1979 111% 45%
1980 133% 58%
1981 101% 50%
1982 131% 49%
1983 190% *130%
**20%

*קצב שנתי של האינפלציה במחצית הראשונה של השנה – הערכה

** קצב שנתי של האינפלציה במחצית שניה של השנה – הערכה

רמת האינפלציה בישראל ובאיסלנד הייתה כמעט זהה בשנת 1978. אולם, בעוד שבישראל היא עלתה בשנים 1979-1982 לרמה של 100-130 אחוז בשנה, הצליחה איסלנד לשמור על רמה קבועה של 45-58 אחוז. בשנת 1983 הגיעה האינפלציה בישראל ובאיסלנד לשיאים חדשים. איסלנד הסיקה את המסקנות ונקטה בצעדי בלימה מרשימים, ישראל – עדיין לא.

Share on FacebookShare on Google+Email this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn