עכשיו הזמן להשתלב בסחר החופשי העולמי

פורסם לראשונה במגזין ממון בתאריך 14.01.1986

הורדה הדרגתית של מכסים וביטול מדיניות של מכסות יבוא ורשיונות, עולה בקנה אחד עם מדיניות הממשלה להקטנת האינפלציה | מכסים, הגבלות על היבוא ומדיניות של סובסידיות ליצוא גורמים לעיוותים ולהקצאה לא יעילה של גורמי הייצור | השגשוג הכלכלי השורר כיום בעולם, מספק לישראל הזדמנות להשתלב במגמה העולמית של פתיחת המדיניות לסחר חופשי – ורצוי לא להחמיצה

מספר גורמים שחברו יחדיו בשנה האחרונה, יוצרים הזדמנות פז לחסל עיוותים במשק הישראלי הנגרמים עקב ההגבלות השונות על הסחר הבינלאומי.

הגורם הראשון במעלה הם ההסכמים שמדינת ישראל חתמה עם השוק המשותף וארצות הברית. הגורם השני הוא השפעת הורדת מכסים אפשרית על ייצוב המחירים. הורדה הדרגתית של מכסים ורישיונות יבוא עולה בקנה אחד עם מדיניות הממשלה בדבר הדברת האינפלציה. עובדה זו אינה נסתרת מעינו של שר האוצר, המזכיר זאת ליצרנים המקומיים לעיתים קרובות. הגורם השלישי, המורה כי עתה זהו זמן מתאים להתחיל בפתיחת המשק הישראלי לסחר חופשי, הוא השגשוג הכלכלי השורר בעולם, המאפשר, ביתר קלות, הגדל היצוא מישראל, באם גורמי הייצור יופנו לכיוון היצוא.

בשנתיים האחרונות היתה התאוששות ניכרת בכלכלה העולמית, וכפי שמראה הטבלה שלמטה, היקף הסחר העולמי עלה ב-1984 ב-9 אחוזים לעומת 1983.

עיוותי מחירים

מה רע במדיניות של מכסים ושאר ההגבלות על היבוא, ומדיניות של סובסידיות ליצוא, במדינה קטנה? שורש הרע הוא בכך שמדיניות המגבילה את המסחר החופשי גורמת לעיוותי מחירים, דהיינו יחסי המחירים בין המוצרים בתוך המדינה שונים מיחס המחירים האמיתי – העולמי. בנוסף לכך, מערכת של מיסים שונים וסובסידיות ליצוא יוצרת ריבוי של שערי חליפין אפקטיביים ומפלה בין סחורות ושירותים לבין עיסקות אחרות במאזן התשלומים.

העיוותים הללו גורמים להקצאה לא יעילה של גורמי היצור, והחלטות לא יעילות של כמויות הצריכה, הגורמות לפגיעה ברמת הרווחה של הפרטים במשק.

כלל ידוע בכלכלה הוא שלכל יעד עדיף להשתמש בכלי מדיניות ישיר. דהיינו מטרת הממשלה לפתור בעיה של גרעון מתמשך במאזן התשלומים, שזו היא בעיה מקרו-כלכלית, עליה להשתמש במדיניות של שינוי בשער החליפין, וקיצוץ מקביל בתקציב על מנת לשחרר גורמי יצור שיופנו ליצור ליצוא.

לגבי מדינה גדולה, כדוגמת ארה"ב, המשפיעה על המחירים העולמיים, יש מקרים בהם כדאי להטיל מכסים כי בכך היא תשנה את תנאי הסחר לטובתה (דהיינו תגרום להורדת מחירים מוצרי היצוא). אך הטלת מכסים כזו כלולה להביא למלחמת סחר, שבסופן תרד רמת רווחתם של כל המדינות הגדולות המשתתפות בהן. בנוסף לכך, ברגע שהממשל האמריקני מאפשר הטלת מכסים, אזי מופעלים עליו לחצים להטיל מכסים בצורה דיפרנציאלית, ולאו דווקא מהשיקולים הנכונים, ועל המוצרים הנכונים. הכן בכלל סכנות אלו, משתדלות גם מדינות גדולות להימנע מהטלת מכסים.

ההסכמים שמדינת ישראל חתמה עם השוק המשותף וארה"ב, גורמים לכך שישראל תהיה חייבת לבטל, לא רק מכסים עם ארצות אלו, אלא גם תהיה מעוניינת לבטל מכסים עם מדינות אחרות. ואלמלא תעשה כן, תפסיד המדינה דולרים יקרים. נבהיר נקודה זאת בעזרת דוגמה. נניח כי ישראל מייבאת מהמזרח הרחוק חוטים מסויימים המשמשים כחומר גלם לתעשיית הטקסטיל.  בעקבות ביטול המכסים עם ארצות השוק, יהיה כדאי ליבואנים לייבא חוטים אלה מאירופה, למרות שלמדינה עדיין זול יותר לייבא מהמזרח הרחוק. היצואן אינו מתחשב בכך שהמדינה מקבלת תשלומי מכס באם הייבוא נעשה מהמזרח הרחוק. במקרה כזה, טות לא יעילות של כמויות הצרי- על המדינה לבטל כליל את המכסים. עם שאר ארצות העולם, ולהחזיר את המצב היעיל בו היבוא נעשה מהמקום הזול ביותר.

תחרות בריאה

ההצעה השנייה היא שההפחתה של המכסים תהיה הדרגתית, למשל (המשך בעמוד 10)

השינויים בהיקף הסחר העולמי

1980-1984

1980

1981

1982

1983

1984

השינויים בהיקף הסחר העולמי של כל המוצרים (באחוזים)

1.5

1.0

-2.5

2.0

8.8

השינויים בהיקף הסחר של מוצרי תעשייה (באחוזים)

4.5

2.0

-2.5

1.0

10.5

המקור: דו"ח בנק ישראל, 1984 לוח ז-26.

בשנתיים האחרונות הייתה התאוששות ניכרת בכלכלה העולמית. היקף הסחר העולמי עלה ב-1984 ב-9 אחוזים, לעומת 1983.

בבולד מתחת לטבלה השנייה –

גביית המיסים על הייבוא האזרחי היוותה בשנת 1984 כחמישית מסך גביית המיסים במשק. במידה והממשלה לא תוכל לוותר על ספיגה בהיקף כה גדול, עם ביטול המכסים, היא תוכל להטיל מיסי קנייה על מוצרי לוקסוס מסוימים כתחליף למכסים.

Share on FacebookShare on Google+Email this to someoneTweet about this on TwitterShare on LinkedIn

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *